<h1>שו"ת התשב"ץ ח"ב סימן קמ"א</h1>
<h2>דף יא:</h2>
ואף לדבריו שחשבה שבועה, מה שטענת לפטור את עצמך מהשבועה באומרך שעל תנאי תקעת כפך שלא תהיה אתה נברר, אף על פי שהם אומרים שלא שמעו ממך דבר זה נאמן אתה לפטור עצמך. ומה שאמר לך שזה דומה לשנים שאמרו לו אכלת חלב והוא אומר לא כי אלא שומן אכלתי שאינו נאמן להכחישם, יפה השבות לו שאין הנדון דומה לראיה, שכשאמרו לו אכלת חלב מעידים כן בבירור ואינו נאמן להכחישם, ובנדון זה אומרים לא שמענו ואתה טוען בבריא כך התניתי, ואין לא שמענו שלהם ראיה לחייבך, דלא ראינו אינה ראיה כדאיתא בפרק שני דכתובות [כ"ג ע"א], ואין אומרים למי שלא ראה את החודש שיבוא ויעיד אלא למי שראה את החודש כדאיתא בפרק קמא דנידה [ז' ע"ב].
